זה היה לילה כמעט חלומי, הרגשתי כאילו הכל קרה כל כך מהר, כל כך מושלם...
היה זה עוד יום עבודה מפרך בו אחד משותפי מהלך ארוחת צהריים דשנה סיפר על בתו של עורך דינו אשר הגיע העירה והוא צריך למסור לה טלפון נייד על מנת שתוכל להיות בקשר ישיר אליו במידה ויהיה צורך בכל.
למרות תיאוריו המעוררי השראה לגבי מראה החיצוני אשר עוררה את סקרנותי יכלתי לחוש בקולו כי אין הוא מעוניין בכך שאני אפגוש בה על מנת להגן עליה כפי שהבטיח לאביה.
באותו לילה הטלפון הנייד הגיע אל ביתי ויצרתי עימה קשר אל הטלפון הזמני שלה, עוד במילותיה הראשונה בשיחה חשתי משהו מיוחד בקולה, היה לה קול עדין בעל מבטא משגע בעת שניסת לדבר בשפה שלא שפתה הטבעית, השיחה התנהלה באופן חלק ונראה היה כאילו סקרנותה לגבי הייתה כסקרנותי.
החלטתי לעשות מעשה וקבעתי איתה עוד לאותו לילה לקחת אותה לארוחת ערב ובעת ובאותו הזמן לתת לה את הטלפון הנייד שלה, בו השתמשתי כתירוץ על מנת לפגוש אותה.
בעודי מתכונן לצאת לדרך הודעתי על שקרה לשותפי אשר הפתיע אותי באישור ואף נתן לי מזומנים על מנת שלא אצטרך להשתמש בכרטיס האשראי שלי, לקחתי את מפתחות הבית ויצאתי אל עבר תחנת האוטובוס כדי להגיע אל ביתה.
במהלך כל אותה נסיעה ניסיתי לתאר לעצמי כיצד היא נראת, נראה היה שכל נוסעי האוטובוס, מעטים אשר היו, ידעו על תוכניותי לאותו לילה, כאילו משהו בי גילה זאת לאנשים אשר ישבו סביבי.
כאשר הגעתי אל הבניין שלה קבוצת נערות עמדו בפתח הכניסה לבניין ואיפשרו לי להשאר ולחכות לה שם עם דלת הבניין פתוחה.
מהפתח יכלתי לראות מסדרון ארוך ורחב ידיים אשר הסתיים בפתח המעליות, יכלתי לראות שהמעלית התחילה לרדת מהקומה הרביעית אל עבר קומת הקרקע וליבי התחיל לפעום בקצב הולך ומגביר, לאחר כל ששמעתי עליה ולאחר שהקשבתי לקולה העדין בטלפון, חשבתי לעצמי הנה אני סוף סוף אפגוש את אותה אחת אשת מיסתורין.
המעלית הגיעה לקומת הקרקע ופתאום נראה כאילו הלך האט את הקצב והתנהל בהילוך איטי.
דלתות המעלית נפתחו ודמותה התחילה להתגלות לעיני, היא באה לקראתי במסדרון ויכלתי להבחין בשיערה המתולתל בצבע חום בהיר מקפץ לו בעת שהיא הולכת לעברי, היא התקרבה ושאלה אותי האם אני אכן אני, לאחר שהנעתי את ראשי לאישור היא העיפה בי מבט וחייכה, האות לו חיכיתי הגיעה, לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי לדבר אליה כאילו היא מישהי רגילה, ידידה מרובת שנים על מנת שלא תחוש כאילו אני לוחץ עליה להיות עימי כבר בשלב מוקדם של הלילה.
לאחר דיון קצר על האוכל אותו אנו רוצים לחלוק הצעתי ללכת ברגל אל עבר המסעדה במקום לקחת מונית כך היא תוכל להרגיש טוב יותר את הלילה בעיר ולהנות מלילה יפה בעל ירח גדול בשמיים מלאי הכוכבים, נראה היה שהטבע עשה את כל שביכולתו להפוך את הלילה ללילה מושלם.
יופיה לאור זרקורי הרחוב הדהים אותי בעודנו פוסעים אל עבר המסעדה, התרשמותה מאותם בניינים ישנים אשר אהובים עלי משכה את תשומת ליבי ונראה היה שטעמנו בארכיטקטורה דומה באופן מפתיע אך משמח מבחינתי.
כאשר הגענו למסעדה התנהגתי כג'נטלמן מושלם, החל מפתיחת הדלת לכבודה ועד הזמנת המנה בשבילה מכיוון שמעולם לא טעמה אוכל מסוג זה.
לאחר ששבענו לאיתנו במסעדה, שילמתי את החשבון ויצאנו אל עבר פינת הרחוב על מנת לקחת מונית חזרה אל ביתה, מיותר יהיה לציין שהשיחה במהלך הארוחה הפליאה אותי והיא הראתה והוכיחה שהיא לא רק מושכת מבחינה חיצונית אלא גם מעניינית ואף חכמה בהתאם.
הדרך במונית הייתה קצרה, כאשר הגענו אל מול הבניין ירדתי ראשון מהמונית ופתחתי את דלתה על מנת שתוכל לרדת, ליוותי אותה אל פתח ביתה ואז היא זו שהחליטה לתפוס את היוזמה לידיה.
מאחר ולא רציתי להיות שקוף במשיכתי אליה במהלך הלילה ולעשות את הצעד הראשון, היא זו שעשתה אותו.
היא נשענה לעברי על מנת לנשק לי לשלום אך במקום נשיקה על הלחי נעזרה בידה על מנת לסובב את ראשי ובעדינות נשקה על שפתי.
נראה היה שבאותו רגע הזמן קפא ונשאר כך לנצח אך בדיוק באותו רגע היא פתחה את עינייה, חייכה לעברי ונעלמה אל עבר המסדרון החשוך.
וכך כפי שהתחילה היציאה עימה היא הסתיימה, בנשיקה מוקסמת תחת זרקור הרחוב, בדרכי חזרה הביתה במונית נראה היה שהכוכבים האירו את דרכינו ונכבו כאשר עצמתי את עיניי על מנת לחלום עליה ולהתחיל לספור את השניות עד למחרת על מנת ולו רק לשמוע שוב את קולה.
היה זה עוד יום עבודה מפרך בו אחד משותפי מהלך ארוחת צהריים דשנה סיפר על בתו של עורך דינו אשר הגיע העירה והוא צריך למסור לה טלפון נייד על מנת שתוכל להיות בקשר ישיר אליו במידה ויהיה צורך בכל.
למרות תיאוריו המעוררי השראה לגבי מראה החיצוני אשר עוררה את סקרנותי יכלתי לחוש בקולו כי אין הוא מעוניין בכך שאני אפגוש בה על מנת להגן עליה כפי שהבטיח לאביה.
באותו לילה הטלפון הנייד הגיע אל ביתי ויצרתי עימה קשר אל הטלפון הזמני שלה, עוד במילותיה הראשונה בשיחה חשתי משהו מיוחד בקולה, היה לה קול עדין בעל מבטא משגע בעת שניסת לדבר בשפה שלא שפתה הטבעית, השיחה התנהלה באופן חלק ונראה היה כאילו סקרנותה לגבי הייתה כסקרנותי.
החלטתי לעשות מעשה וקבעתי איתה עוד לאותו לילה לקחת אותה לארוחת ערב ובעת ובאותו הזמן לתת לה את הטלפון הנייד שלה, בו השתמשתי כתירוץ על מנת לפגוש אותה.
בעודי מתכונן לצאת לדרך הודעתי על שקרה לשותפי אשר הפתיע אותי באישור ואף נתן לי מזומנים על מנת שלא אצטרך להשתמש בכרטיס האשראי שלי, לקחתי את מפתחות הבית ויצאתי אל עבר תחנת האוטובוס כדי להגיע אל ביתה.
במהלך כל אותה נסיעה ניסיתי לתאר לעצמי כיצד היא נראת, נראה היה שכל נוסעי האוטובוס, מעטים אשר היו, ידעו על תוכניותי לאותו לילה, כאילו משהו בי גילה זאת לאנשים אשר ישבו סביבי.
כאשר הגעתי אל הבניין שלה קבוצת נערות עמדו בפתח הכניסה לבניין ואיפשרו לי להשאר ולחכות לה שם עם דלת הבניין פתוחה.
מהפתח יכלתי לראות מסדרון ארוך ורחב ידיים אשר הסתיים בפתח המעליות, יכלתי לראות שהמעלית התחילה לרדת מהקומה הרביעית אל עבר קומת הקרקע וליבי התחיל לפעום בקצב הולך ומגביר, לאחר כל ששמעתי עליה ולאחר שהקשבתי לקולה העדין בטלפון, חשבתי לעצמי הנה אני סוף סוף אפגוש את אותה אחת אשת מיסתורין.
המעלית הגיעה לקומת הקרקע ופתאום נראה כאילו הלך האט את הקצב והתנהל בהילוך איטי.
דלתות המעלית נפתחו ודמותה התחילה להתגלות לעיני, היא באה לקראתי במסדרון ויכלתי להבחין בשיערה המתולתל בצבע חום בהיר מקפץ לו בעת שהיא הולכת לעברי, היא התקרבה ושאלה אותי האם אני אכן אני, לאחר שהנעתי את ראשי לאישור היא העיפה בי מבט וחייכה, האות לו חיכיתי הגיעה, לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי לדבר אליה כאילו היא מישהי רגילה, ידידה מרובת שנים על מנת שלא תחוש כאילו אני לוחץ עליה להיות עימי כבר בשלב מוקדם של הלילה.
לאחר דיון קצר על האוכל אותו אנו רוצים לחלוק הצעתי ללכת ברגל אל עבר המסעדה במקום לקחת מונית כך היא תוכל להרגיש טוב יותר את הלילה בעיר ולהנות מלילה יפה בעל ירח גדול בשמיים מלאי הכוכבים, נראה היה שהטבע עשה את כל שביכולתו להפוך את הלילה ללילה מושלם.
יופיה לאור זרקורי הרחוב הדהים אותי בעודנו פוסעים אל עבר המסעדה, התרשמותה מאותם בניינים ישנים אשר אהובים עלי משכה את תשומת ליבי ונראה היה שטעמנו בארכיטקטורה דומה באופן מפתיע אך משמח מבחינתי.
כאשר הגענו למסעדה התנהגתי כג'נטלמן מושלם, החל מפתיחת הדלת לכבודה ועד הזמנת המנה בשבילה מכיוון שמעולם לא טעמה אוכל מסוג זה.
לאחר ששבענו לאיתנו במסעדה, שילמתי את החשבון ויצאנו אל עבר פינת הרחוב על מנת לקחת מונית חזרה אל ביתה, מיותר יהיה לציין שהשיחה במהלך הארוחה הפליאה אותי והיא הראתה והוכיחה שהיא לא רק מושכת מבחינה חיצונית אלא גם מעניינית ואף חכמה בהתאם.
הדרך במונית הייתה קצרה, כאשר הגענו אל מול הבניין ירדתי ראשון מהמונית ופתחתי את דלתה על מנת שתוכל לרדת, ליוותי אותה אל פתח ביתה ואז היא זו שהחליטה לתפוס את היוזמה לידיה.
מאחר ולא רציתי להיות שקוף במשיכתי אליה במהלך הלילה ולעשות את הצעד הראשון, היא זו שעשתה אותו.
היא נשענה לעברי על מנת לנשק לי לשלום אך במקום נשיקה על הלחי נעזרה בידה על מנת לסובב את ראשי ובעדינות נשקה על שפתי.
נראה היה שבאותו רגע הזמן קפא ונשאר כך לנצח אך בדיוק באותו רגע היא פתחה את עינייה, חייכה לעברי ונעלמה אל עבר המסדרון החשוך.
וכך כפי שהתחילה היציאה עימה היא הסתיימה, בנשיקה מוקסמת תחת זרקור הרחוב, בדרכי חזרה הביתה במונית נראה היה שהכוכבים האירו את דרכינו ונכבו כאשר עצמתי את עיניי על מנת לחלום עליה ולהתחיל לספור את השניות עד למחרת על מנת ולו רק לשמוע שוב את קולה.
